מאמרים / הגנת הפרטיות ותיקון 13

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה הוא משנה לעסק

מאת עו״ד יניב חקימוביץ, עורך דין לדיני עבודה וביטוח לאומי·עודכן

עודכן: 3 בנובמבר 2026

בקצרה: תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, משנה לעסקים בעיקר את רמת האחריות והסיכון. הרשות להגנת הפרטיות קיבלה סמכויות פיקוח ואכיפה רחבות, כולל הטלת עיצומים כספיים, ובמקביל חובת רישום מאגרי מידע צומצמה לרוב העסקים. המשמעות המעשית: כל עסק שמחזיק מידע על לקוחות, עובדים או ספקים צריך לדעת איזה מידע יש לו, למה הוא משמש, מי ניגש אליו ואיך הוא מאובטח.

תיקון 13 חל על עסקים מכל הגדלים, ולכן הוא נוגע גם למעסיקים קטנים שמחזיקים מידע על העובדים שלהם, למשל פרטי חשבון בנק והנתונים שבתלוש השכר. במאמר, עסק הוא כל עסק או ארגון שמחזיק מידע אישי במערכות ממוחשבות, ומעסיק הוא עסק כזה כשמדובר במידע על העובדים שלו.

מה חשוב לדעת:

  • תיקון 13 בתוקף מ-14 באוגוסט 2025, והוא חל גם על עסקים קטנים שמנהלים מידע אישי במחשב.
  • רוב העסקים כבר לא צריכים לרשום מאגר מידע, אבל חובות אבטחת המידע והשימוש במידע רק למטרה שלשמה נאסף ממשיכות לחול עליהם.
  • רק גופים מסוימים חייבים למנות ממונה על הגנת הפרטיות, כלומר גורם שתפקידו לפקח על עמידת הארגון בחוק.
  • האחריות על המידע נשארת אצל העסק גם כשהמידע נשמר אצל ספק חיצוני.
  • הפרה עלולה להוביל לעיצום כספי מהרשות להגנת הפרטיות, לתביעה אזרחית, ובמקרים חמורים לאחריות פלילית.

מהו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוא תיקון רחב לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, שהתקבל בכנסת בשם חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ״ד-2024, ונכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. חוק הגנת הפרטיות הוא החוק המרכזי בישראל שמסדיר איסוף, שמירה ושימוש במידע אישי, והתיקון נועד להתאים אותו למציאות שבה עסקים רבים מנהלים מידע במערכות ממוחשבות. הרשות להגנת הפרטיות היא הגוף הממשלתי שמפקח על יישום החוק.

תיקון 13 מעדכן כמה מונחים מרכזיים, שחוזרים לאורך המאמר:

  • מאגר מידע הוא אוסף של מידע אישי שמנוהל באמצעים ממוחשבים, כמו מערכת לקוחות, תוכנת שכר או קובץ אקסל עם פרטי אנשים, בכפוף לחריגים שבחוק.
  • בעל שליטה במאגר מידע הוא מי שקובע לאילו מטרות המידע משמש. עסק שמנהל מידע על הלקוחות או העובדים שלו הוא בדרך כלל בעל השליטה במאגר המידע.
  • מחזיק הוא מי שמעבד את המידע בשביל בעל השליטה במאגר המידע, למשל חברת מחשוב או ספק ענן.
  • עיבוד כולל כמעט כל פעולה במידע: איסוף, שמירה, עיון, העברה ומחיקה.

על אילו עסקים חל תיקון 13?

תיקון 13 חל על כל עסק שהוא בעל שליטה במאגר מידע, בלי קשר לגודל. חנות עם רשימת לקוחות, קליניקה עם תיקים ממוחשבים ומעסיק עם תוכנת שכר נמצאים כולם בתחולת החוק.

היקף החובות לפי תיקון 13 משתנה לפי סוג המידע ומספר האנשים שהמידע עליהם נמצא במאגר המידע. ככל שהמידע רגיש יותר ומאגר המידע גדול יותר, הדרישות מחמירות. מידע בעל רגישות מיוחדת כולל, בין השאר, מידע על בריאות, מידע גנטי, נתונים ביומטריים (כמו טביעת אצבע), עבר פלילי, השקפות פוליטיות ואמונות דתיות.

חובות אבטחת המידע לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017, ממשיכות לחול, ברמות שונות לפי סוג מאגר המידע וגודלו. תיקון 13 לא ביטל את התקנות האלה, אלא הגדיל את המשמעות של הפרתן.

האם עסק צריך לרשום מאגר מידע אחרי תיקון 13?

רוב העסקים כבר לא צריכים לרשום מאגר מידע. תיקון 13 צמצם את חובת הרישום לסוגים מסוימים של גופים, והוסיף חובת הודעה לרשות להגנת הפרטיות על מאגרי מידע גדולים עם מידע בעל רגישות מיוחדת. גוף ציבורי, לעניין זה, הוא בעיקר משרד ממשלתי, רשות מקומית וגופים נוספים שהחוק מגדיר כך.

מצברישום או הודעהמה עוד חל
עסק רגיל שמחזיק מידע על לקוחות, עובדים או ספקיםבדרך כלל אין חובת רישוםאבטחת מידע, שימוש רק למטרה שלשמה נאסף, יידוע בעת איסוף
גוף ציבוריחובת רישוםבדרך כלל גם חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות
גוף שעיסוקו העיקרי איסוף מידע כדי למסור אותו לאחרים, כשמספר האנשים במאגר המידע עובר את הסף שקבוע בחוקחובת רישוםגם חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות
מאגר מידע עם מידע בעל רגישות מיוחדת על מספר גדול של אנשים, מעל הסף שקבוע בחוקחובת הודעה לרשות (לא רישום)ייתכן גם חובת מינוי ממונה, לפי אופי הפעילות

הטבלה מתארת את המצב לפי החוק נכון ל-3 בנובמבר 2026. ביטול חובת הרישום לא פוטר מהחובות האחרות: עסק שאינו חייב ברישום עדיין צריך לאבטח את המידע, להשתמש בו רק למטרה שלשמה נאסף ולמסור לאנשים את המידע הנדרש בעת האיסוף.

מתי חובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות?

חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות חלה רק על גופים מסוימים, ולא על כל עסק. ממונה על הגנת הפרטיות (באנגלית DPO) הוא גורם בעל ידע בדיני הגנת הפרטיות ובתחום הטכנולוגי, שתפקידו לייעץ להנהלה, לפקח על עמידה בחוק ולהדריך עובדים.

חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות חלה, בכפוף לתנאים שבחוק, על:

  • גופים ציבוריים, בכפוף לחריגים.
  • גופים שעיסוקם העיקרי איסוף מידע כדי למסור אותו לאחרים, כשמאגר המידע גדול.
  • גופים שעיקר פעילותם כולל מעקב שיטתי אחרי אנשים בהיקף ניכר, כלומר ניטור קבוע ומתוכנן של התנהגות, מיקום או פעילות של אנשים.
  • גופים שעיקר פעילותם עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, למשל חלק מהגופים בתחומי הבריאות והפיננסים.

החוק לא קובע מספר אחד שמגדיר היקף ניכר, והשאלה נבחנת לפי אופי הפעילות. עסק שאינו בטוח אם הוא בקבוצה הזו צריך לבדוק את פעילותו מול הדרישות ומול ההנחיות שהרשות להגנת הפרטיות מפרסמת.

מה הסיכון לעסק שלא עומד בדרישות של תיקון 13?

הסיכון המרכזי לעסק אחרי תיקון 13 הוא עיצום כספי. עיצום כספי הוא סנקציה כספית מנהלית שהרשות להגנת הפרטיות יכולה להטיל על הפרת החוק, בלי הליך בבית משפט. גובה העיצום הכספי תלוי בסוג ההפרה ובמספר האנשים שהמידע עליהם נמצא במאגר המידע, ובמאגרי מידע גדולים הוא עלול להגיע לסכומים משמעותיים.

  • פיקוח וחקירה: לרשות להגנת הפרטיות יש סמכויות לדרוש מסמכים, לבדוק מערכות ולחקור הפרות.
  • עבירות פליליות: התיקון הוסיף עבירות על הפרות חמורות של החוק.
  • תביעות אזרחיות: החוק מאפשר במקרים מסוימים פיצוי בלי הוכחת נזק. כשמדובר בהרבה נפגעים, למשל בדליפת מידע של לקוחות, החשיפה המצטברת עלולה להיות משמעותית.

מה האחריות כשהמידע נשמר אצל ספק חיצוני?

האחריות על המידע נשארת אצל בעל השליטה במאגר המידע גם כשהמידע נשמר או מעובד אצל ספק חיצוני. ספק תוכנת שכר, חברת ענן או משרד הנהלת חשבונות הם מחזיקים, והעסק צריך לוודא שהם עומדים בדרישות.

בפועל, כדאי שההסכם עם הספק יגדיר איזה מידע הוא מקבל, למה מותר לו להשתמש בו, אילו אמצעי אבטחה הוא מפעיל ומה קורה במידע בסיום ההתקשרות. תקנות אבטחת המידע כוללות הוראות לגבי התקשרות עם גורם חיצוני שמקבל גישה למאגר מידע. עסק שבוחן מיקור חוץ או העסקה ישירה צריך להביא את השיקול הזה בחשבון.

מה מעסיקים צריכים לבדוק לגבי מידע על עובדים?

מעסיקים שמנהלים מידע על עובדים במערכות ממוחשבות, כמו תוכנת שכר או שעון נוכחות, נמצאים בתחולת תיקון 13 גם אם העסק לא אוסף מידע על לקוחות. פרטי חשבון בנק, נתוני שכר, אישורי מחלה, הערכות עובדים וצילומי מצלמות אבטחה הם כולם מידע אישי.

  • נתוני שכר: מי בארגון ניגש לתיקי העובדים ולנתוני השכר, והאם הגישה מוגבלת למי שצריך אותה.
  • אישורים רפואיים: מידע על בריאות הוא מידע בעל רגישות מיוחדת, וכדאי לשמור אותו בנפרד ובהרשאה מצומצמת.
  • שעון נוכחות ביומטרי: טביעת אצבע או זיהוי פנים הם נתונים ביומטריים, כלומר מידע בעל רגישות מיוחדת, ולכן כדאי לבחון מראש אם יש צורך אמיתי בשימוש בהם ואילו אמצעי אבטחה נדרשים.
  • הערכות ביצועים: מסמכים מתהליך הערכת עובדים הם מידע אישי, וכדאי להגדיר מי רואה אותם וכמה זמן הם נשמרים.
  • סיום העסקה: חלק מתהליך פיטורי עובד הוא ביטול הרשאות הגישה של העובד למערכות ולמידע.

מה עושים כדי להתאים את העסק לתיקון 13?

ההתאמה לתיקון 13 מתחילה במיפוי ונמשכת בצעדים הדרגתיים, ובעסקים רבים אפשר לבצע אותה בלי להחליף את מערכות העסק. סדר עבודה מעשי:

  1. מיפוי: אילו מאגרי מידע יש בעסק, איזה מידע הם כוללים, על כמה אנשים ואיפה הם נשמרים.
  2. בדיקת חובות: האם חלה חובת רישום, חובת הודעה או חובת מינוי ממונה, לפי סוג הגוף, רגישות המידע ומספר האנשים במאגר המידע.
  3. אבטחת מידע: קביעת רמת האבטחה לפי התקנות, והכנת מסמך הגדרות מאגר ונוהל אבטחה.
  4. צמצום: מחיקת מידע שאין בו צורך, ובדיקה שלא נאסף מידע מעבר למה שנחוץ.
  5. ספקים: בדיקת ההסכמים עם ספקים שמחזיקים מידע של העסק.
  6. שקיפות: עדכון מדיניות הפרטיות באתר וההודעות בטפסים שבהם נאסף מידע.
  7. הדרכה: הדרכת העובדים שניגשים למידע אישי.
  8. אירוע אבטחה: נוהל כתוב שקובע מי מטפל בדליפה או בפריצה ומתי מדווחים לרשות להגנת הפרטיות.

ההתאמה בפועל תלויה בסוג המידע, בהיקפו ובאופן השימוש בו בכל עסק, ולכן את הצעדים האלה כדאי לבחון מול הפעילות של העסק עצמו.

שאלות נפוצות

האם מותר למעסיק לצלם עובדים במצלמות אבטחה?

בדרך כלל מותר להציב מצלמות במקום העבודה למטרה לגיטימית כמו אבטחה, בכפוף לעקרונות של מטרה מוגדרת, מידתיות ושקיפות. העובדים צריכים לדעת על המצלמות ועל מטרתן, ואין להציב מצלמות במקומות פרטיים כמו שירותים או חדרי הלבשה. צילומי המצלמות הם מידע אישי, ולכן חלות עליהם גם חובות של אבטחה, הגבלת גישה ותקופת שמירה סבירה.

מה צריך לומר ללקוחות או לעובדים כשאוספים מהם מידע?

לפי חוק הגנת הפרטיות, מי שפונה לאדם כדי לקבל ממנו מידע שיישמר במאגר מידע צריך, בדרך כלל, להודיע לו מה מטרת האיסוף, האם חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע או שהמסירה תלויה ברצונו, ולמי המידע עשוי להימסר. בפועל זה נעשה בדרך כלל במדיניות פרטיות באתר ובהודעה קצרה בטפסים.

האם ממונה על הגנת הפרטיות יכול להיות גורם חיצוני לעסק?

בדרך כלל אפשר למנות ממונה על הגנת הפרטיות שהוא נותן שירות חיצוני, ולא רק עובד של הארגון. התנאי הוא שיהיו לו הידע הנדרש, גישה להנהלה ויכולת למלא את התפקיד בלי ניגוד עניינים.

מה עושים אם יש דליפת מידע או פריצה למערכות?

תקנות אבטחת המידע קובעות חובות של טיפול ותיעוד באירועי אבטחה, ובמאגרי מידע מסוימים גם דיווח לרשות להגנת הפרטיות על אירוע אבטחה חמור. במקרים מסוימים הרשות רשאית לדרוש גם הודעה לאנשים שהמידע עליהם נפגע. נוהל כתוב מראש מקצר את זמן התגובה.

מקורות

  • חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981, כפי שתוקן בחוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ״ד-2024
  • תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017
  • הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים: עמודי תיקון 13 והנחיות הרשות באתר gov.il
  • הנחיית הרשות להגנת הפרטיות בנושא שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה

המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבדק לפי נסיבותיו.

לא בטוחים מה מגיע לכם?

שיחת היכרות קצרה תבהיר את התמונה. בלי התחייבות.